זמן מסך מתייחס לזמן שאדם מבלה בהסתכלות על מסך במכשיר כגון טלוויזיה, סמארטפון, מחשב או קונסולת משחקים. נעשו מחקרים רבים על זמן מסך ובריאות נפשית, כולל מחקרים אורכיים. הייתה התמקדות רבה, במיוחד על האופן שבו ילדים ובני נוער מושפעים. התוצאות סותרות, כאשר מחקרים רבים מצאו השפעות שליליות על בריאות הנפש של שימוש במסכים כגון דיכאון, חרדה וערפל מוחי. כמה תוצאות חיוביות יותר כוללות יצירתיות, רווחה מוגברת והשפעות פסיכו-חברתיות מוגברות של שימוש במדיה חברתית במבוגרים.
תוצאות בריאות הנפש הקשורות לגיל: ילדים ובני נוער
בעיות נפשיות משפיעות על 10-20% מהצעירים ברחבי העולם. גיל ההתבגרות המאוחרת הוא גיל בעייתי להופעת בעיות אלו. זה הגיל שבו צעירים עוברים מילדות לבגרות, והמעבר לקולג' ולאוניברסיטה יכול להיות תקופה מאתגרת עבור רבים.
בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשימוש במכשירים אלקטרוניים בקרב בני הנוער. בינתיים, הרווחה הנפשית אצל מתבגרים ירדה באופן דרמטי. זמן מסך מוגזם הופיע כהתנהגות שעלולה להשפיע על בריאות הנפש. מחקרים אחרונים מצאו שמתבגרים רבים מזלזלים בקביעות בהנחיות המומלצות לגבי זמן מסך, שמומלץ להגביל אותו לשעתיים ביום.
מחקר הראה שהגדלת זמן המסך קשורה לתפיסה עצמית שלילית ולסיכון מוגבר להשמנה. באופן לא מפתיע, השכיחות הגוברת של זמן מסך נמצאה בקורלציה עם רמות לא מספיקות של פעילות גופנית. זה הביא לצמצום הבילוי בחוץ ובמגע עם הטבע. במילים אחרות, זמן מסך החליף את "זמן ירוק".
השימוש של מתבגרים במסכים נקשר לרעה לבריאות נפשית לקויה עקב הגורמים הבאים:
- בריונות ברשת – הטרדה באמצעות הודעות טקסט SMS ומקוון. למשל, באמצעות פורומי צ'אט, מדיה חברתית או משחקים מקוונים
- שימוש כפייתי באינטרנט – כאשר משתמשים אינם מסוגלים לווסת כמה זמן הם מבלים בגישה לאינטרנט.
כל דיון על ההשפעות השליליות של הטכנולוגיה חייב להיות מאוזן עם ויכוח על היתרונות החיוביים. אחרי הכל, השימוש במסכים משמש לעתים קרובות למטרות חינוכיות. מחקרים הראו ששעות הפנאי מול המסך עשויות לעודד רווחה במה שהופך לעולם מחובר יותר ויותר.
תוצאות בריאות נפשיות הקשורות לגיל: מבוגרים
הקשר בין פעילות מוגברת מבוססת מסך לפעילות גופנית נבדק גם במבוגרים. בהקשר זה, זמן מסך סומן כסמן של זמן בישיבה. בנוסף להשמנה, הגדלת זמן הישיבה קשורה לסוכרת מסוג 2. הרבה יותר קשה לקבוע את ההשפעות על בריאות הנפש.
הקשר בין בריאות גופנית חשוב לשילוב עם בריאות נפשית וזמן מסך. מחקרים הצביעו על כך שהפחתת זמן המסך תוך הגברת הפעילות הגופנית עשויה להועיל מאוד, במיוחד אצל גברים. כמובן, זה לא תמיד אפשרי בעולם ההייטק ההולך וגדל.
אנשים רבים תלויים בטכנולוגיה בעבודה. תאר לעצמך עבודה ב-IT ללא מחשב. אז שוב, יש כאן יתרונות חיוביים בכל הנוגע לאיזון בין עבודה לחיים. השימוש האינטגרלי בטכנולוגיה כדי להתפרנס מאפשר לאנשים רבים לעבוד מרחוק או מהבית. על פי נתוני המשרד לסטטיסטיקה לאומית משנת 2019. 53% מהעובדים בענף המידע והתקשורת ניצלו את שיעורי הבית, בעוד שרק 10% מהעובדים בענף שירותי האירוח והמזון הצליחו לעשות זאת.
זמן מסך ובריאות נפשית בעידן COVID-19
כאשר הוכרזה מגיפה עולמית במרץ 2020, ממשלת בריטניה הכניסה את האוכלוסייה לסגר כדי להאט באופן דרסטי את העברת הנגיף. הנחיות השהייה בבית שניתנו לאזרחים באותה תקופה אפשרו להם לצאת מהבית. למשל רק למטרות חיוניות של קניות, שירותי בריאות וכמות מוגבלת של פעילות גופנית (30 דקות ביום).
ההשפעה של ההדרכה הכפויה הזו על בידוד עצמי נחקרה עקב השכיחות המוגברת של זמן מסך ובכך ההשפעות על בריאות הנפש והרווחה. פינוק יתר ושימוש יתר במכשירים דיגיטליים הוכחו כבעלי השפעה מזיקה. אבל יש הרבה מה לומר על גישה מאוזנת. בתקופות של סגר, שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות היה הדרך היחידה עבור אנשים רבים להישאר מחוברים חברתית-רגשית.
לסיכום, היתרונות והחסרונות של זמן מסך הם מקור לוויכוח מתמשך. פינוק יתר עלול להוביל להשפעות שליליות על בריאות הנפש.
