אנטיביוטיקה

האם אנטיביוטיקה מגבירה את הסיכון לדלקת פרקים?

תוכן עניינים

אנטיביוטיקה נמצאת בשימוש נרחב לטיפול בזיהומים חיידקיים הקשורים למערכת הנשימה, מערכת העיכול ודרכי השתן. למרות שאנטיביוטיקה פועלת נגד חיידקים פתוגניים, היא יכולה גם לשנות את המיקרוביוטה הרגילה של המעי.

דלקת מפרקים שגרונית (RA) היא הפרעה אוטואימונית הגורמת לדלקת של המפרקים. RA הוא מצב כרוני ומתקדם הגורם להשפעות מתישות על המטופל. המצב מאופיין בכאב ובמפרקים נוקשים.

מאפיין אופייני נוסף להפרעה זו הוא הרס העצמות והמפרקים ונוכחות של נוגדנים עצמיים בסרום ובנוזל הסינוביאלי. הנוזל הסינוביאלי הוא הנוזל המשמן את המפרקים הסינוביאליים.

מה גורם לדלקת מפרקים שגרונית?

המנגנון המדויק שבו חולים מפתחים RA אינו ידוע; עם זאת, סביר להניח ששילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. ייצור נוגדנים אוטואימוניים מוצע להיות המנגנון העיקרי האחראי להרס העצם והמפרקים, ולפתולוגיה הקשורה ל-RA. זיהומים, שינויים הורמונליים ומתח הם כמה טריגרים פוטנציאליים של RA.

מחקרים אחרונים מצביעים על קשר בין שימוש באנטיביוטיקה, שינויים במיקרוביוטה במעיים והתלקחויות RA.

אנטיביוטיקה ומיקרוביוטה של ​​המעיים

המיקרוביוטה של ​​המעי היא מערכת מגוונת של מיקרואורגניזמים השוכנים במערכת העיכול של גוף האדם. למיקרוביוטה של ​​המעיים תפקיד חיוני בשמירה על בריאות מערכת העיכול של הגוף. מיקרוביוטה של ​​המעיים מעורבת גם במערכת החיסון ובסינתזה של ויטמין B וויטמין K.

מחקרים אפידמיולוגיים שונים הוכיחו קשר בין התרחשות של זיהומים חיידקיים לבין RA. יתר על כן, שינויים במיקרוביום הוכחו כמנגנון פוטנציאלי להשפעה של זיהום בפתוגנזה של RA. אנטיביוטיקה מטרידה באופן מהותי את המיקרוביום של המעי, כאשר מחקרים הדגימו שינויים מיקרוביאליים משמעותיים במערכת העיכול בעקבות השימוש בהם.

השינויים במיקרוביום המעי עשויים להימשך עד שנה לאחר תקופות טיפול של שבוע אחד בלבד. לפי מחקר שנערך לאחרונה על ידי Nagra וחב', הסיכון להתלקחות RA עלה באופן משמעותי ב-1-12 החודשים לאחר התחלת הטיפול באנטיביוטיקה של סולפונאמיד ו-trimethoprim.

שימוש באנטיביוטיקה והסיכון לדלקת מפרקים שגרונית

מחקר חדש מצביע על כך שזיהומים הם גורמי סיכון פוטנציאליים לפתוגנזה של RA ולהתלקחויות. זיהומים בדרכי הנשימה נקשרו במיוחד עם התפתחות RA. נוגדנים לאנטיגנים פפטידים עם ציטרולין (ACPA) הם אחד הנוגדנים העצמיים הקשורים ל-RA.

נמצא כי ACPAs מיוצרים בתגובה למרכיבים חיידקיים מסוימים, מה שמצביע על התפקיד הפוטנציאלי של זיהומים בפתוגנזה של RA. לפי מחקר מבוסס אוכלוסיה שפורסם בשנת 2019, פתוגנים בדרכי הנשימה כגון Chlamydia pneumoniae קשורים לנוגדנים אוטואימוניים מוגברים במחזור הדם.

ניתוח המחקר מצא שהקשר החזק ביותר של זיהומים ו-RA זוהה רק בנבדקים שטופלו באנטיביוטיקה ולא בנבדקים שלא טופלו. ממצאים אלו מצביעים על כך ששימוש באנטיביוטיקה עשוי להיות הסיבה הסבירה להופעה מוגברת של RA.

לפי מחברי המחקר אנשים שנחשפו למרשם אנטיביוטי אחד או יותר היו בסיכון גבוה ב-60% לפתח RA מאשר עמיתיהם שלא נחשפו.

הערות לסיום

מספר מחקרים תיארו את התפקיד הפוטנציאלי של שימוש באנטיביוטיקה על המיקרוביום, שעלול להיות מופרע ב-RA. אך עדיין נדרש מחקר נוסף כדי לחקור את המנגנון המדויק שאחראי לכך.

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן